הטיפול בסוגיות של ניכור הורי לוקח אותנו למחוזות רחוקים שיש בהם אפילו אלמנטים של תעתוע. הקשיבו לדברים של ד"ר ענבל קיבנסון בר און

אני יכולה להגיד לך שבכלל, תחום ההתערבות הזה הוא תחום מאוד קשה. צריך עמידות מנטלית די גבוהה, מכיוון שאנחנו עוסקים במקום שיש בו אלמנטים של תעתוע. של כביכול ייצוג של האמת, אבל הרבה פעמים אנחנו רואים שמשחקים באמת.

והטיפול – כשאנחנו נכנסים לתוך איזושהי עבודה, למשל עם האמא הזו, שמדובר במקרה שמוכר לי, חשוב לציין שהאבא סיפר לו שהאמא תמיד הייתה רבה איתו והיא הפילה אותו מהשידה כשהיה תינוק. עוד סופר שבעצם האם כלל לא הייתה נוכחת בחייו, היא תמיד כל ערב יצאה ובילתה בחוץ, והוא טען שבכלל לא גידלה אותו.

וכשאנחנו נכנסים לתוך העבודה הטיפולית ואנחנו מגלים בהדרגה, לאט לאט, בתוך מרחב בטוח, שהילד מרגיש שהוא יכול להיזכר באמא, במגע שלה, באוכל המתאים לה, ובעצם במסירות שלה – ואני בכוונה אומרת "אמא", זה גם יכול להיות מול אבא, אז זה בכלל לא משנה ההיבט המגדרי – זה משנה הקשר שנעלם ונמחק.

ואני רוצה להגיד שזה חלק ממה שאנחנו מציגים לבית המשפט. אנחנו בעצם אומרים: יש פה איזשהו מצג שווא שמוצג בפני בית המשפט. אנחנו עושים תהליך מפוקח ברמה מאוד גבוהה. זהו טיפול שפעמים רבות קשור לטענות לאלימות של אחד הצדדים, וכשאנחנו מכניסים את המשפחה, אנחנו רואים הרבה פעמים מי ההורה שיותר אלים.

בניכור הורי, הרבה פעמים אנחנו מזהים את ההורה שמסית את הילד, שמשתמש בטקטיקות ממש אלימות – גם כלפי הילד, גם כלפי בית המשפט, גם כלפי נציגי בית המשפט, גם כלפי המטפל, וגם כלפי האפוטרופוס (יש אפוטרופוס לדין שנכנס לתמונה).

זו חוויה מאוד לא פשוטה, מכיוון שאנחנו צריכים להתמודד עם אתגר מול משהו שהוא כביכול מובן מאליו. כשהילד אומר: "אני לא רוצה לראות את אמא, כי היא הרעיבה אותי והפילה אותי מהשידה כשהייתי תינוק," למה שלא נאמין לו?

אנחנו בכלל לא נכנסים לתוך פוזיציה של להאמין או לא, אלא אנחנו בעיקר תומכים בילד ומבינים שהילדים תחת ניכור/פיצול יכולים להגיד הרבה דברים, כי זה מצב הישרדותי. הם לעיתים חייבים להצדיק את הנאמנות שלהם להורה אחד, כי הרבה פעמים אומרים להם: "יש לכם רק אותי בעולם, ההורה האחר נטיש אתכם, הוא אלים כלפיכם." ואז הילד הרבה פעמים נמצא בתוך איזשהו מצב הישרדותי שאם הוא בכלל יעז להביע כמיהה וגעגוע להורה שהוא כל כך חייב, הוא יאבד את שניהם. ילדים יכולים להרשות לעצמם להיות במצב כזה.