החלק השני של הפודקאסט מתמקד בזיהוי סימני ניכור הורי ומתן כלים ותמיכה להורה המנוכר.

להלן הסימנים העיקריים לזיהוי ניכור הורי:

חד-משמעיות ודיכוטומיה: הילד רואה הורה אחד כ"מלאך" (ההורה המנכר) והורה שני כ"שטן" (ההורה המנוכר), ללא יכולת להכיל מורכבות או לראות צדדים חיוביים בהורה המנוכר.
הכחשת העבר: הילד מתכחש לקשר חם ואוהב שהיה לו בעבר עם ההורה המנוכר, וזכרונותיו מההורה הזה הופכים לשליליים בלבד.
הרחבת הניתוק: הניתוק מתפשט לא רק להורה המנוכר אלא גם למשפחתו המורחבת (סבים, סבתות, דודים, בני דודים) ולחברים הקשורים אליו, ללא היגיון ברור.
סיבות לא הגיוניות לניתוק: הילד מציג סיבות קטנות וחסרות פרופורציה לניתוק הקשר, כמו "הבאתי לה קולה והיא לא אוהבת גזים" או "לא הבאתי לו סוודר בזמן".
שימוש בשפה לא תואמת גיל: ילדים משתמשים בביטויים ובמילים מעולם המשפט או הטיפול ("לא רוצה לשלם מזונות", "לא מדווח לרשות המיסים") שאינם אופייניים לגילם.
חוסר אמפתיה מוחלט: הילד מפגין חוסר אמפתיה קיצוני כלפי ההורה המנוכר, למרות יכולתו לחוש אמפתיה כלפי אחרים. חוסר אמפתיה זה עלול להתפשט גם למערכות יחסים אחרות.
ערעור סמכות וזלזול: בתחילת הניכור, הילד עלול לערער על סמכות ההורה ולדבר אליו בצורה מזלזלת ובוטה, בניסיון לגרום להורה להרים ידיים ולנתק את הקשר בעצמו.
פחד מההורה המנוכר: כשהניתוק מתקבע, הילד עלול לחוות פחד פיזי וחרדה מההורה המנוכר, מכיוון שמפגש עמו מערער את הנרטיב המזויף שבנה לעצמו.

הפודקאסט מדגיש כי הילדים אינם אשמים בניכור, אלא הם "נדבקים" במחלה מסוימת שגורמת להם להתנהגויות קשות. המסר המרכזי להורה המנוכר הוא:

הילד נשאר ילד טוב: יש להמשיך לאהוב את הילד, כי הוא נשאר אותו ילד טוב שאהבתם תמיד, גם אם הוא מתנהג בצורה קשה.
הורה נשאר הורה: על ההורה המנוכר לא להסכים למחיקה ולדחות את הנרטיב של הניתוק. גם אם הילד דוחה את ההורה, ההורה צריך להמשיך לראות את עצמו כהורה ולפעול בהתאם (למשל, להגיע לאירועים חשובים אם הוא מסוגל נפשית).
התמודדות עם כאב: הניכור ההורי גורם לכאב עצום, המקביל לעובדן פיזי. חשוב לתת לכאב מקום, לא להדחיק אותו, ולא לטעות בין כאב לעצבות. הדחקת כאב עלולה להוביל לדיכאון, מחלות פיזיות ואף להתאבדות.
חיפוש תמיכה: מומלץ להורה המנוכר להיפגש עם הורים אחרים במצב דומה, מכיוון שהם היחידים שיכולים להבין את עומק הכאב.
דאגה לעצמי: על ההורה המנוכר לדאוג קודם כל לעצמו, לרפא את הפצעים הנפשיים ולחזור להיות שלם וחזק, כדי שיוכל להתמודד עם המורכבות של הסיטואציה.
משמעות חיים מעבר לילדים: למרות חשיבות הילדים, יש להבין שיש להורה משמעות קיום גם מעבר לקשר עם ילדיו.
הזדמנות לצמיחה: הניכור יכול להיות הזדמנות לצמיחה אישית, לזיכוך האגו, להעמקת האמפתיה ולהתחברות לכאב העולם ולצער השכינה.

הפודקאסט מסתיים בקריאה לחברה כולה, ובפרט לצוותי בתי הספר ולרשויות הרווחה, להבין את תופעת הניכור ההורי, לזהות אותה ולפעול למען טובת הילד וההורה המנוכר, תוך הבנה ששיתוף פעולה והרחבת המודעות לנושא הם המפתח לריפוי ולגאולה.